אחי ורעי , עם ישראל הקדוש,
התורה ניתנה לעם ישראל על ידי משה רבינו בז' בסיוון. מה גם שרובנו ככולנו סוברים בשוגג כי ניתנה ביום חג השבועות אשר חל בו' בסיוון. אכן תמוה הדבר.
כיצד ניתנת התורה יום לאחר יום החמישים ? יום לאחר חג השבועות ? יש להעלות כאן מספר קושיות הזועקות להבהרה : או שנחגוג את חג השבועות ביום ה 51 יום מתן תורה, או לחלופין שתינתן התורה בפועל ביום חג השבועות הוא יום ה 50 ? ובכל זאת התורה לא הולכת לפי ראשנו ושכלנו. אלא שראשנו הוא אשר עליו להתביית לפי רצון התורה, וכאן יש אחי ורעי לעשות לימוד אישי גדול מאד.
ממשילים חכמינו ז"ל את ספירת העומר לטומאת הזבה. כפי שהיא סופרת מדי חודש שבעה נקיים וניטהרת, כך באה ספירת העומר לנקותנו מטומאותינו. אמנם לזכר אין טומאת נידה כמו לאישה (אלא אם נטמא ממנה) בהיותו זכר. אך טומאה רוחנית אכן דבקות בו וחוצצת אותו מבורא העולם במידותיו הקלוקלות. מה גם שפירטנו במאמרינו הקודמים את עניין הפעולה של עצם ספירת העומר לטהרת המידות על דרך הסוד בשבע ספירות התחתונות : חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות בכל שבוע אנו מכוונים בעת הברכה את רצוננו ונכונותנו וקבלתנו לעתיד בתיקון אותה המידה. כל זאת על מנת להכשירנו, גופינו רוחנו ונשמתנו להיות כלי מקבל תורה ביום החמישים הוא חג השבועות. אך עדיין לא !
זוכר אני את רבי זצ"ל – הרב אליהו ליאון לוי תהי נשמתו בגן עדן העליון אמן, אשר היה פועל ישועות יום יום שעה שעה לרבים, דתיים כחילונים, גברים כנשים על פלגיהם ללא כל אפליה, נסים ונפלאות בו במקום פועל את הטבע איש איש לצרכיו. בוקר אחד לאחר התפילה, לאחר השיעור תורה, כשרבו עלי המצוקות והמיצרים, פניתי אליו ושטחתי בקשתי בתחינה וטענה : כב' הרב, לכולם אתה עושה נסים, חילונים וכיו"ב, אני תלמיד מסור שלך העובד כה קשה על עצמו ומידותיו, לא מגיע גם לי שתעשה לי נס ? התבונן בי הרב בחיוך אבהי ואוהב ואמר : " אתה לא ! עד שתהיה פרפקט " ! אין ויתורים. מי שרוצה להיות מושלם לא יוותרו לו. כמו בספורט להבדיל. ספורטאי יכול בריצתו לאחר ליעד בשבריר שניה אחרי הזוכה במדליית הזהב, לא יחשב לו. צדיק משמעו שלימות המידות בכלל ובשמירת הברית בפרט. אין ויתורים ! מידת הצדק והאמת ! ה', מי יעמוד ? מי יכול להיות מושלם בג'ונגל בו אנו חיים ? אין אמת חלקית או יחסית. האמת היא אבסולוטית. אמת אלוהית שמיימית ואבסולוטית של צדיק שלא מתבלבל ודבוק אך ורק בו יתברך. כל הרוצה להידבק בה בשכינה הקדושה חייב להיות מושלם ! קשה ? תתמודד ותשאף. הקדב"ה לא מבקש מהאדם משהוא שהאדם לא יכול להגיע אליו. פשוט תתעקש, תתמיד ותגיע.
הוא הדבר בדומה לעם ישראל. על מנת שיקבלו תורה, לאחר שתיקנו מידותיהם במשך ה 49 יום, ביום החמישים הוא חג השבועות יושבים כל הלילה ומטהרים ומזדככים, מנדים עיניהם משינה בהשלמת לימוד התורה שבכתב והתורה שבע"פ, טובלים במקווה טהרה בסמוך לעלות השחר, שוב מטהרים ומזדככים כטהרת הנידה, ואז, ורק אז – בתפילת הכתר של תפילת המוסף זוכים ומקבלים את השפע הרוחני האלוהי איש איש כפי עבודתו את ה' . שאם לא כן, לא יזכה לקבל תורה ולא יקבל. או לחלופין שיקבל בתוקף עוצמת היום את הברירת מחדל כדי חיותו, אך לא לצורך עלייתו והשמתו הרוחנית. אינו דומה מי שחי על סוללה למי שמכיל בתוכו כור היתוך אטומי והיה כמעיין המתגבר המחדש את עצמו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כמו שנאמר בתהילים א' : "ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח". אשר על כן נדחתה ניתנת התורה ביום נוסף מעבר לחג השבועות, ולו ע"מ לאפשר סיום ההכנה הרוחנית של עם ישראל על מנת שיהיו כלי מושלם המסוגל להכיל את התורה הקדושה, ודו"ק.
אם כן אחי ורעי, נמצאנו למדים מהנאמר לעיל כי אין התורה שורה במי שלא השלים מידותיו. זוהי מהות המאמר והמהלך של משה רבינו בעקבו מתן תורה ובהוסיפו יום. זה מה שאומרים חכמינו : "דרך ארץ קדמה לתורה". קודם תהיה בן אדם, אחר כך תהיה ירא שמים : "לעולם יהא אדם, ירא שמים בסתר כבגלוי. ז"א לפני שאתה ירא שמים תהיה בן אדם. כי אם יהיה לך יראת שמים ולא תהיה בן אדם ביחסך לזולת, יראת שמים שלך נחשבת לחילול השם. איזה יופי אנו רואים בעלי תשובה רבים, אשר הלא לפני מעט מאד זמן היו חילונים מוחלטים, עם מראה והתנהגות שלוחות רסן. הנה לפתע פתאום לכאורה מתחרדים במראהם והלכותיהם. אך שכחו ליישר קו ולתקן המידות הקלוקלות של הגאווה , הכעס וקינאה. אלו מידות אשר שנא הקדב"ה ! וחבל, כדאי שנעבוד על מידותינו במקביל לעבודת השם. חשוב יותר בין אדם לחברו, ורק אח"כ בין אדם למקום. חכמינו ז"ל אומרים קל יותר לאדם ללמוד את כל הש"ס ישר והפוך מאשר לתקן מידה אחת ממידותיו. ברגע שהאדם עובד על מידותיו, ומשייך את זה לרצון ה' על פי התורה הקדושה, נחשב הדבר כקרבן רצוי לפניו יתברך. שאם לא כן, כל עבודת ה' שלו תהיה כמוה כתועבה !
הוא הדבר עם מידת הנקיות והטהרה. זו הסיבה שחכמינו מתעקשים על נטילת ידיים של בוקר ושל שירותים, כיוון שאם הטומאה הם הרוחות רעות שאם לא סילקת אותם מגופך על ידי נטילת ידיך כהלכה – אין דרך אחרת שילכו להם – כל התורה ומצוות וברכות שעשית ילכו לסטרא אחרא בר מינן, ויצאת מופסד. אולי לא תיענש על כי לא הנחת תפילין, אך את ההשפעות הרוחניות ואורות הקודש אשר היית אמור למשוך ולקבל לטובתך אתה, לא תזכה להם, אלא אם תהיה טהור. שנאמר, רחצו והטהרו. אכן נושאים אלו של קדושה וטהרה עמוקים וחובקי עולים, ואיננו אלא מזכירים בכלליות את חשיבות העניין וכל אחד ואחד יקח אחריות על נשמתו ויראה כיצד לחקור בספרים הקדושים, או שימצא לו רב צדיק, אשר ידאג ולהעלות את עצמו תמיד לכיוון השלמות, קדושה וטהרה להיות כלי מקבל תורה.
ולסיום, שאלתי מדוע נקרא חג השבועות בשמו זה ? קבלתי תשובה אחת ויחידה והיא על שם ספירתן של שבעה שבועות העומר. מה גם שנכון הדבר, אך אינו אלא מעטפת חיצונית לסוד האומר ובקיצור נמרץ כי חג השבועות הוא תיקון היסוד ! הוא תיקון הברית ! יען כי התורה כולה הנה תיקון הברית !
הכיצד ? לפי שאין אדם נשבע אלא בבריתו. כדברי הנביא : "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". תורתנו הקדושה מדברת בלשון נקיה. לדוגמא אם לא כראיה אחת מיני רבות, אומר אברהם אבינו לעבדו אליעזר בשלחו לחפש אישה לבנו ליצחק : "שם נא ידך תחת ירכי ואשביעך באלהי השמים…" כיוון שאין נאה הדבר שתכתוב התורה ותשתמש במילים תחת בריתי, לפי שאין האדם נשבע אלא ביקר לו ביותר. לכן אומר אברהם אבינו לאליעזר ומשתמש בחילוף מילים תחת ירכי. לפי שירכו של האדם ככנוי לבריתו. והיקר ביותר לאדם היא הברית ! אם כן לענייננו, חג השבועות מלשון שבועה, אשר נשבעים בה הקדב"ה והצדיקים שומרי בריתו. היקר ביותר לעם ישראל היא ברית המילה שכולם מקיימים אותה, לפי שזו המצווה היקרה ביותר לבורא עולם, ובה ישראל נשבעים לקיים ובה ורק בשמירתה זוכים להתחבר עם אין סוף בורא העולם !!!
היו ברוכים, יצחק ענתבי ס"ט