"ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד", התנבא הנביא זכריה. בדיון זה נתמקד בשמותיו של הקדוש ברוך הוא, ולו על מנת להבין כיצד יורדים השפעותיו בבריאה, ולהסיר כל ספק ב"מ או סתירה שלכאורה עלולה להשתמע בהבנת הכתובים.
שמו של הקדוש ברוך הוא מופיע בתורה או בסידור התפילה באופנים שונים במקומות שונים : שם הויה, אל, אהיה, שדי, אלהים, צבאות או אדני. אם כן כיצד מתיישב הפסוק הטוען כי השם אחד ושמו אחד ? הלא לכאורה לנגד עיננו מספר שמות וכינויים שונים אף יותר מאחד ?
אלא שהאמת היא שמו העליון של הקדב"ה ואשר ממנו נגזרים כל יתר השמות הוא שם הויה, ומשם זה נשפעים כל יתר השמות. השם אשר נכתב ואינו נקרא, כיוון שהלכה הנלמדת ממסכת סנהדרין ושבת היא כי הוגה שם השם באותיותיו חייב מיתה. לכן נכתב השם הקדוש באותיות יוד הי ויו הי אך נקרא באדנות. הווה אומר באותיות אלף דלת נון יוד. לאחר הקדמה קצרה זו נוכל לגשת לביאור עניין השמות המוזכרים למעלה. כאשר חפץ הקדב"ה לפעול מהעליונים לתחתונים בסדר השפעה או ענישה, מתלבש הוא בשמות שונים ובהתאם למהות הפעולה. שמות הקודש כדוגמת אל, שדי וצבאות נמצאים בצד ימין ומתחת לשם הויה, הקדב"ה מתלבש בשמות הללו על מנת להוריד שפע ורחמים בעולם או לצדיק. אך משרוצה להפעיל דינים, גבורות וענישה מפעיל את השמות הקודש הנמצאים משמאל למשוואה ומתחתיו והם כדוגמת שמות אהיה, אלהים ואדני. לכן על פי המוסבר לעולם לא יבקש אדם רחמים מהקדב"ה ויקרא במילים אנא אלהים, כיוון ששם אלהים הוא מידת הדין, ואותה מידה באם יקרא בשמה תבחן אותו אם אכן ראוי הוא לקבל את השפע והרחמים מאין סוף הקדב"ה. לכן חייב אדם לבקש בשם השם המשפיע רחמים גמורים (הוא שם הויה) ואשר נכתב כאן בשינוי המתבקש משום קדושתו.
כך או כך, מהנכתב לעיל מובן כי הכל ראשות אחת היא, ובר מינן ואל לו בשום אופן וצורה לאדם היהודי לחשוב ובטעות כי שתי ראשויות או יותר המה, אלא הכל אך ורק ראשות אחת עליונה, הוא שם ההויה, והיא מתלבשת בשמות קודש שונים ומתחת לה על מנת ועל פי רצונה לפעול בתחתונים. על כך אומר הכתוב השם אחד ושמו אחד. וזה עיקר בסיסי ומחוייב באמונה היהודית.
אך אם נדייק את כל הנבואת הנביא זכריה המציינת את המילים : "ביום ההוא" אם כן מדוע ביום ההוא ולא עתה ? הלא הקדב"ה היה הווה ויהיה ? אלא שעד שיבוא משיח צדקנו ויגאל את הבריאה מנפילתה הרוחנית שארעה בעטיו של אכילת אדם הראשון מעץ הדעת ובניית עגל הזהב על ידי בני ישראל במעמד הר סיני, ובעוון שני חטאים אלו הונצח הרע בעולם ובאנושות על כל המשתמע מכך, שרויה האנושות במצב של ערבוביה של טוב ורע. אך משיבוא מלך המשיח ויגאל ב"ה לא רק את כל פרט ופרט מישראל ממצוקותיו, אלא ובתוך כך אף את הבריאה כולה, ובכך כולם יעלו בדרגה אחת לדרגה רוחנית גבוה יותר ולעולם שכלו טוב, ללא רוע כלל. מה גם שהמתים מתו בעטיו של חטא אדה"ר באכלו מעץ הדעת טוב ורע, אף הם יקומו לתחיה ממיתתם בגין אותה עליית הדרגה שהעולם עתיד לחוות לדרגה של טוב בלבד כאמור.
ולעינייננו, "ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד", הווה אומר השם הנכתב באותיותיו (ובשינוי) הויה, יהיה. ז"א במצב הנוכחי של ימינו של ערבוביה של טוב ברע השוני בין הויה ליהיה הוא באות ואו בלבד המופיעה בשם הויה. תעלה אות ואו בדרגתה בחצי שורה ותהפוך ליוד מתוך המילה יהיה. ואז בימים שעתידים להיות ימי המשיח במהרה בימינו אמן, יהיה מותר להגות את שם הויה ( כי יתבטל ) אך אסור יהיה להגות את שם יהיה אשר יבטא את שמו של הקדב"ה בעולם טוב ומתוקן ללא כל רוע ויניקה של הקליפות. זה מה שאומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש, מה שב"ה עתיד להיות המצב לאחר ביאת משיח צדקנו. עתה אפשר להבין את המשפט הפותח בשם הנביא זכריה, ואף את הסדר, המשמעות והתוקף של שמות הקודש המובאים למעלה זאת ועל פי פשטן של דברים.
