אחי ורעי,
עת לעשות לה' הפרו תורתיך, אשר חייבים אנו להתחזק באמונה בגלות הארוכה והמרה אשר בה אנו שורים בהסתר פנים קשה ומתמשך, ובתוכנו ערב רב.
בפרשת ראה ניתנת רשות הבחירה לכאורה לאדם לבחור בן טוב לרע, ברכה וקללה. ברכה תבוא כאשר האדם יציית לחוקי התורה, והקללה בר מינן אם יסור מציות לחוקי התורה : "…ללכת אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם". בהמשך הפרשה בספר דברים פרק י"ב פסוק ב'-ד' : "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אתם את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ונתצתם את מזבחותם, ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' אלוהיכם" !!!
תורתנו הקדושה מדברת באורח ברור וקיצוני הלא מותיר כפל משמעות או מקום לפירוש או קולה עצמית. כל עבודה דתית הפולחת לצלם, לפסל או למסכה פסול משרשו ולא זו בלבד שנאסר על היהודי לסגוד לו, אלא אף מצווה בארץ ישראל להשמידו ולא להותירו על כנו. זאת ומשום כי לה' אלוהינו אין גוף ולא דמות הגוף.
בתשובה לשאלה האם מותר ליהודי להיכנס לכנסיה ולו על מנת להינות מהאמנות במקום, כמוה לבקש לבקר באושוויץ על מנת להינות מהאמנות הנאצית. לא ברור לי איך יכול יהודי מבוגר ונאור, להינות מהאמנות השורה בבתי הפולחן של הנוצרים, זאת ובמיוחד לאחר מאות שנים רבות של התנכלות אבותיהם לעמנו והקזת דם על חינם. טוב, אז חושבים שמחייכים לנו עתה כי עכשיו זה דור חדש ונאור, אך חכמינו קבעו כי הלכה היא כי עשו שונא ליעקב. עשו אלו הם בני אדום, אלו הם הנוצרים. ואם מחייכים לנו עכשיו כי הם אט אט מבינים כי הסוף שלהם קרב, ומדינת ישראל קמה ומשגשגת על אפם ועל חמתם. נבואת נביאינו מתגשמת אט אט רוקמת עור וגידים לעינינו המשתאות. לא ביב ולא טיבי, זהו רצון ה' יתברך בתוך תהליך שיבת הבנים לארצם. עוד מוסיפה התורה : "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" ! איך אפשר להסתכן בתמונות הבלתי צנועות המצוירים על קירותיהם של המנאפים הללו ? העיניים סרסור לעבירה. מה גם שגדולי חכמינו גדולים כקטנים ובכללם עשרת הרוגי מלכות מסרו נפשם על מנת שלא בשום אופן להשתחוות לצלם. מה גם אף לגויים אסור להשתחוות לצלם. גם הגויים אסורים בעבודה זרה ! שמצווה זו בכלל שבע מצוות בני נוח. ואם ידרשו ראיה נוספת ומוחצת הלא הדיבר השני בעשרת הדברות : "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". אז על איזה אומנות מדברים הנאורים שבינינו ? לך תתבונן בהיטלר, ותיהנה !!! כפי שמדברי חכמים מצווה להתבונן בפניו של צדיק, כך גם ובמקביל חל איסור להתבונן בפני רשע !!! ומדוע ? כי אם תתבונן בו תדבק ממנו !!!
אחי ורעי, תורתנו הקדושה לא מותירה מקום לפירוש אישי ועצמי לאדם עד כמה שיהיה נאור. שבעים פנים לתורה לא כשיש סתירה בין הפנים. לחכמי ישראל והראשונים לא הייתה כל סתירה בדבריהם. הסתירה בהבנת הדברים הייתה מצד השומעים, ואם לכאורה יש רמז למחלוקת הרי שדברי החכמים נאמרו בבחינות שונות. כמו לדוגמה אחד אוחז בחלק של פזל, חלק אחד מתוך אלף חלקים. חברו אוחז חלק אחר באותו הפזל. זה אומר הפזל הזה נורה, וזה אומר החלק שלי בפאזל רגל של שלחן. לכאורה סתירה מהותית, אך המתבונן מהצד רואה את כל התמונה כולה ואומר שניכם צודקים כי בפזל הזה יש גם נורה וגם רגל של שלחן ואינם אלא חלקים קטנים במכלול גדול..!
אחת הבעיות המהותיות בדורנו היא ההבנה כי דת הנה דבר רוחני. ולצערנו היום נתפשת המילה רוחני כמושג חיובי ועילאי ואנשים לא עושים אבחנה לתוכן המסר של אותה רוחניות. יכול להיות מתמימות ומחוסר ידיעה, אך עדיין לתופעה השלכות קשות. אך אין בעצם כל אבחנה כי הרוחניות מקורה ברוח. כפי שיש רוח טובה קיימות למכביר רוחות רעות אשר לא כאן המקום לפרטן. קיימת רוח דקדושה וקיימת רוח דטמאה, וכן על זה הדרך. מובאת בזוהר הקדוש השאלה על שום מה בא כזה קלקול לעולם מאלישע בן אבויה שהיה צדיק ואחד מארבע שנכנסו לפרדס, ואף הוא עצמו נשתבש בסברו לשתי ראשויות ? ומשיב ר' שמעון, כשבערב שלום זכר, בלילה לפני הברית מילה שלו, הזמין אביו של אלישע את חכמי הדור ללימוד תורה וסעודת מצווה. וכשעסקו בתורה ראה להבת אש אופפת את החברותא. שאלם לפשר הדבר, והשיבהו כי זו אש התורה. אם כזה כוח יש לאש התורה אמר, רוצה ומבקש הוא כי כזה כוח יהיה לבנו הנולד. אשר על כן אלישע בן אבויה נשתבש, טעה וטעה רבים אחריו, יען כי נעשה שימוש אישי בכוחה של התורה הקדושה ולא לשם שמיים. אף נודה על ידי כל חכמי ישראל, לאחר שטען לשתי ראשויות, בעוד דתנו מצדדת ברשות אחת שנאמר : ה' אחד ושמו אחד.
בניגוד לנאצים אשר לא אפשרו המשך חיים לאומה היהודית, היוונים או הנצרות במסעי הצלב אפשרו ליהודים המרת אמונתם ודתם ולחיות. ובכל זאת עם ישראל לדורותיו לא הסכים ורבבות רבות נעקדו ונשרפו באכזריות על ידי הכנסיה הנוצרית. רואים אנו נכוחה כי הכל עומד על האמונה היא הרוח היהודית הטהורה אשר לא הותירה התורה הקדושה כל מקום זליגה של טמאת המחשבה.
אז מה מציעים הנאורים שבינינו, לשתות את המרק של החזיר, אך לא לאכלו. בוודאי שזו נבלה וזו טרפה, ואל יתפלא האדם מהתוצאות של ביקורים בכאלו מקומות, כיוון שנפילה רוחנית ממתינה בפינה כתוצאה מביקור תמים.לך נכנסתי בדיון קצרצר זה בדברי סוד כיוון שנתבקשתי להמציא ראיות מהמקרא. וכי אפשר להפריד בין התורה לחכמים ? וכי אפשר להפריד בןין התורה שבכתב לתורה שבעל פה ? אם כן היכן מקום הקראים ? זה מה שקורה שהולכים אחרי שרירות הלב ולא אחרי השכל : "..וילכו אחרי שרירות לבם" ותורתנו הקדושה מזהירה מראש ובחומרה רבה על כך. …אז מי שלא רב שלא יתבטא, ומי שרב שלא יהיה פנאטי, אלו דברי סרק לא רציניים. כיוון שגלשתי מכמות המילים שהקצבתי אסיים כאן ואומר שמי שלא מעוניין להשתכנע, הרשות נתונה. אך את האמת שמתי על השלחן ואיש הישר בעיניו יעשה.
היו ברוכים